מציצת אצבע מה רע בזה?
האם מוצץ אורתודונטי עדיף על מוצץ רגיל?
שן כלואה
מציצת אצבע מה רע בזה?
 
מציצת אצבע הינה הרגל של ילודים, תינוקות, ילדים, מתבגרים ומבוגרים.
רפלקס המציצה קיים בעובר עוד בהיותו ברחם אימו.
לילודים מציצת האצבע מהווה מקור לרגיעה עצמית עקב העצבוב הניכר שקיים באזור הפה והפנים בגיל הרך.
רצוי מאוד לנסות מגיל הינקות להעביר את התינוקות למציצת מוצץ ולמנוע מהם להתרגל למציצת האצבע. מדוע?
האצבע הנכנסת לפה גורמת לשינויים מרחיקי לכת במבנה הפנים והלסתות ולהשפעה שלילית נכרת על הרקמות הרכות והדיבור. האצבע הנמצצת בשקיקה מהווה מנוף לעידוד גדילת הלסת העליונה לפנים ולעצירת גדילת הלסת התחתונה, בנוסף נמנעת התרחבות החיך וחללי האף עקב לחץ נגדי של האצבע כלפי מעלה. גם קשת השיניים המתפתחת מובלטת בצורה נכרת. המבנה המתקבל הוא פנים ולסתות מאורכות ומוצרות, לסת עליונה וקשת שיניים עליונה בולטות לפנים. לסת תחתונה וקשת שיניים תחתונה נסוגות. עקב חוסר התפתחות הלסת העליונה וחללי האף עלול הילד לעבור לנשימת פה. המנח הזה של הפנים והלסתות מעודד את הלשון לעמדה קידמית ותפקוד לקוי בתהליכי הבליעה והדיבור. במקרה של מציצת מוצץ גם כן נמצא תופעות דומות אך חומרתן פחותה בהרבה. ילדים נוטים להפטר בעצמם מן המוצץ עד גיל 4. במקרה ולא, קל יותר לגמול ילד ממציצת מוצץ שזמינותו פחותה לעומת מציצת אצבע.

 
האם מוצץ אורתודונטי עדיף על מוצץ רגיל?
אין משמעות להבדלים בין המוצצים ומחקרים לא הצביעו על שיפור בתופעות במקרה של מוצץ אורתודונטי לעומת מוצץ רגיל. שניהם חמורים במידה דומה בהשפעותיהם על תהליכי הגדילה הטבעיים, הנשימה והדיבור.
 
שן כלואה
  שן כלואה היא שן שמסיבה כלשהיא איבדה את מסלול הבקיעה התקין שלה ונכלאה אי שם בלסת. לרוב מדובר בניב עליונה ובבעיה שאינה נפתרת מעצמה. לפי הספרות הרפואית בתחום מתברר שככל שנטפל בבעיה בגיל מוקדם יותר, יש סיכויים טובים יותר להבקיע את השן למקומה בקשת. במרבית המקרים של שיניים כלואות נמצא שהשן החלבית נותרה בפה וישנם מתרפאים שלא מודעים לבעיה עד שבגיל מבוגר יחסית נושרת השן החלבית ואז נפער חלל בקשת השיניים. אופן הטיפול במקרים אלה יכלול ראשית הערכה לגבי המקום הקיים בקשת לצורך הבקעת השן הכלואה. במידה וחסר מקום נדרש לשלב ראשוני של השגת מקום לשן הכלואה. משהושג המקום נתאם פגישה עם כירורג פה ולסתות אשר יחשוף את השן ואז נוכל להתרשם מעמדתה בלסת, להדביק על גביה תפש=קוביה (ברקט)המחובר לחוט מתכת שישתלשל ממנה לחלל הפה. בהזדמנות זאת נוכל גם לתכנן את דרך המשיכה הקלה והמהירה ביותר לחלל הפה. לאחר מכן יכסה הכירורג את השן בחזרה ברקמת החניכיים שהייתה עליה מלכתחילה. בשלב זה, נעקור את השן החלבית – במידה וזו עדיין קיימת,  נצמיד לחוט הקשירה המשתלשל מהשן קפיץ מתיחה ונתחיל למשוך את השן הכלואה למקומה בקשת. משך תקופת המתיחה עד לבקיעת השן לחלל הפה עשוי להמשך 3-5 חודשים.