קיימים מוצצים משני סוגים; מוצץ רגיל ומוצץ אורתודונטי. במוצץ הרגיל פטמת המוצץ מעוגלת לחלוטין. במוצץ האורתודונטי פיטמת המוצץ משוטחת בחלקה התחתון ומעוגלת בחלקה העליון. הטענה של היצרנים היא שצורה זו של הפיטמה האורתודונטית מחקה בצורה מדוייקת את פטמת שד האם. לכן בעת פעולת המציצה של מוצץ אורתודונטי קיים לחץ מופחת על החניכיים והשיניים המתפתחות, וקיימת תמיכה טובה בלסתות המתפתחות ובמבנה המעוגל של החיך.
יש להדגיש כי במחקרים לא הוצגו הוכחות מדעיות להבדלים משמעותיים בשימוש בשני סוגי המוצצים ביחס להשפעותיהן על רקמות חלל הפה ועל השיניים. הממצאים מצביעים על כך שכל מוצץ או חפץ המוחזקים באופן קבוע בפה, הנם בעלי השפעה מזיקה. ההשפעה המזיקה של המוצצים משני הסוגים התבטאה בהתפתחות מנשך קדמי פתוח (open bite). זאת בעקבות הלחץ המופעל על השיניים והחניכיים בעקבות החזקת המוצץ כגוף זר בפה. המוצץ יוצר כוחות אינטנסיביים קבועים ורבי עוצמה המופעלים באמצעות השרירים. השרירים יוצרים תת לחץ בחלל הפה בעת פעולת המציצה. המנשך הפתוח שנוצר בגלל הליקוי בתהליכי הגדילה וההתפתחות של הלסתות עקב השימוש במוצץ, יוצר בעקבותיו ליקוי במנח הלשון ובתפקוד שלה בעת פעילות הבליעה והדיבור והיניקה/אכילה.
לפיכך סוג המוצץ אורתודונטי או רגיל הוא פחות חשוב. מומלץ תמיד לנסות להשתמש במוצץ הקטן ביותר על מנת להפחית את הנפח שלו ואת ההשפעה המזיקה שלו לרקמות חלל הפה. בנוסף מומלץ להפחית בהדרגתיות את משך השימוש במוצץ למינימום האפשרי כדי להפחית את ההשפעה המזיקה שלו.
