מציצת מוצץ בשלבי החיים הראשונים של הילד מקנה לו רוגע ומסייעת לו בהרדמות. עם זאת למוצץ ולאצבע ולעצם פעולת המציצה השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מבנה הפנים הלסתות וקשתות השיניים. מקובל בספרות המקצועית שבמידה והרגל המציצה מופסק עד סביבות גיל 4 שנים, חלק גדול מהתופעות הנלוות האלה יכול לעבור תהליך של שיפור ותיקון עצמי, בזכות תהליכי הגדילה וההתפתחות הטבעיים.
גמילה ממוצץ או אצבע חייבת להתבצע בצורה הדרגתית על ידי בעל מקצוע מיומן, כדי למנוע פגיעה רגשית בילד. השיטה המומלצת היא לכוון את הילד לבחור בגמילה מרצון ע"י שיחה "בגובה העיניים", בה מראים לו במראה ומסבירים על הנזקים שגרמה המציצה למבנה השיניים והפנים. לפיכך, הגיל המומלץ לגמילה הוא גיל בו הילד מגלה סימני בגרות ראשוניים. גיל בו ניתן לשבת ולקיים עימו שיחה רצינית, בדרך כלל סביב גיל 3-3.5 שנים, בהתאם לרמת הבגרות של הילד.
לא מומלץ לנקוט בגישה אגרסיבית של מניעה בעזרת חסמים שונים כגון פלסטר, גרב, מרה, או פלטה. מבלי שהילד הבין והפנים את הנזקים שהמציצה גורמת לו. רצוי מאוד לגמול בדרך קוגניטיבית בה הילד משתכנע מהנזקים של ההרגל ומפנים את החשיבות והצורך של הגמילה. יש חשש שניסיון גמילה באמצעות גורמי חסימה ייגרמו לכישלון של תהליך הגמילה וחזרה של הרגל המציצה ועימו יופיעו הנזקים, ברגע שאותם המחסומים ייעלמו. בנוסף, גמילה אגרסיבית בעזרת חסמים ללא הכנה מספקת של הילד, יכולה לגרום לנסיגה התנהגותית ולתופעות שלא היו קיימות קודם כגון טיקים והרטבת לילה.
