השיניים ממוקמות בעצם הלסת בתוך מכתשיות קטנות (שקעים). בין השיניים למכתשיות שבעצם הלסת קיימת שכבה דקיקה של גידים הנקראים ליגמנט פריודונטלי (בעובי של 0.2 מ"מ). הגידים האלה המקשרים בין שורש השן והעצם המכתשית מכילים כלי דם, עצבים ומגוון של סוגי תאים, בין השאר תאים בוני עצם והורסי עצם. השילוב בין הרס העצם מצד אחד ובניית עצם חדשה מצד אחר של המכתשית, מאפשר לשיניים לזוז בתוך המכתשיות שבתוך עצם הלסת.

שכבת הגידים הזו המקשרת בין העצם לשן, מתקיימת כל עוד השן קיימת בחלל הפה, ובזכותה ניתן לבצע טיפול אורתודונטי. כלומר, למעשה, בכל גיל בו קיימות שיניים וקיימת רקמת הליגמנט המקשרת את השן למכתשית, ניתן לבצע טיפול ליישור שיניים. בגילאים צעירים יותר ניתן להפעיל כוחות גדולים יותר על מערכת הגידים וקצב תזוזת השיניים בהיענות לכוח הגדול – גבוה יותר. ככל שמתבגרים עוצמת הכוח האפשרית להפעלה על השן יורדת, קצב התזוזה יורד וגם הסיכויים לגרימת נזקים לשן, כגון ספיגת שורש השן או אבדן חיות השן עולים בהתאמה.

הטיפול ליישור השיניים במרפאה מתבצע בשיטת הקשתיות השקופות של חברת ®Invisalign, אשר הינה שיטה דיגיטלית מתקדמת. בשיטה זו, הקשתיות מיוצרות באופן ממוחשב ובצורה אישית עבור כל מטופל (Personalized Orthodontics), בהתאם לתוכנית הטיפול שקובע הרופא. הרופא יכול לשלוט על הכוח שמופעל וכן על משך הטיפול ועל מידת השינוי שמתבצע במעבר בין קשתית לקשתית בסדרה. אפשרויות אלה אשר קיימות בשיטת הטיפול החדשנית הזו, מפחיתות מאוד את הסיכון לסיבוכים ונזקים שעלולים להיגרם לשיניים במהלך הטיפול. לכן בזכות השימוש בשיטה זו טווח הגילאים שבו ניתן לטפל ביישור שיניים הורחב משמעותית. פתרון של מגוון בעיות אורתודונטיות ודנטליות מתאפשר כיום בנקל בספקטרום הגילאים הרחב של ילדים, נוער מתבגרים ומבוגרים.

למעשה, כיום אין מגבלת גיל לטיפול האורתודונטי. התנאי המגביל הוא יכולת שיתוף הפעולה של המטופל בהרכבה והסרה של הקשתיות. אנחנו מטפלים בקשתיות כבר בילדים מגיל 4 בהצלחה רבה. זאת לצורך תזוזת שיני חלב למטרה מניעתית או לצורך השפעה על הכוונת גדילת הלסתות ובקיעה נאותה של השיניים הקבועות. מצד שני אנחנו מטפלים גם במבוגרים בגיל 75-80 לצורך יישור שיניים שהתעקמו ואשר מפריעות מבחינת בריאות תפקודית, או פוגעות בבריאות החניכיים או במראה האסטטי. לעיתים קרובות הטיפול האורתודונטי נדרש לצורך הכנת קשת השיניים להחדרת שתלים ו הרכבת גשרים פרוטטיים.