סוגים שונים של טיפולים פרוטטיים בחלל הפה מבוצעים לצורך השלמת שן שחסרה בקשת עקב עקירה או חוסר שן/שיניים מלידה. טיפולים כאלה כוללים התקנה של שיחזורים מסוגים שונים, כתרים, גשרים, תותבות, ציפויי שיניים ואמצעים נוספים. אמצעים אלה עלולים להגביל את תזוזת השיניים האורתודונטית ואף לגרום להשפעות שונות על רקמות החניכיים והעצם שימנעו או יקשו על תזוזת שיניים במסגרת טיפול אורתודונטי.
לכן מומלץ מאוד במקרים אלה על ביצוע טיפול מולטידיסיפלינרי. האורתודונט או רופא השיניים המשקם (הפרוטטיקאי) יוזמים בדיקה משותפת עם המטופל כדי לדון בנוכחותו בתוכנית הטיפול המשולבת השיקומית (פרוטטית) והאורתודונטית. בדיון זה מעלה כל אחד מן הרופאים המעורבים את תוכנית הטיפול שלו ונקבעת תוכנית טיפול אינטגרטיבית מולטידיסיפלינרית המשלבת את צרכי המטופל בשתי הדיסיפלינות. בתוכנית המשולבת הזו נקבעים שלבי הטיפול ונלקחות בחשבון המשמעויות כך שיתאפשר תפקוד נוח ותקין של המטופל במהלך שלבי הטיפול. כמו כן נלקחים בחשבון השיקולים האסטטיים והסיגריים לאורך תקופת הטיפול ובסיומה עם קבלת התוצאה הסופית של הטיפול המשולב.
ברוב המקרים הללו מתחיל המטופל בהכנה ראשונית שכוללת ביצוע טיפול משמר באמצעות טיפולי חניכיים (שיננית), ביצוע שיחזורים (סתימות וטיפולי שורש דחופים) ובמידה ונדרש ביצוע כתרים זמניים לשיניים הרוסות. לאחר מכן מבוצע הטיפול האורתודונטי לשיפור עמדת השיניים והמנח שלהם, שיפור צורת קשתות השיניים ושיפור יחסי הסגר בין הקשת העליונה והתחתונה. לאחר שכל אלה מושגים בטיפול האורתודונטי, ניתן לגשת לשלב הפרוטטי בו מתבצעים כתרים תותבות וציפויים סופיים. בצורה זו מתקבלת מערכת דנטלית המתפקדת במצב בריאותי נאות וזוכה לשיפור משמעותי במראה האסטטי שלה. מערכת כזו דורשת תחזוקה מתמדת ומאפשרת יציבות לאורך זמן.